באמצע שנות ה-90 החליט ארגון יד ושם על הצורך בהקמת מוזיאון היסטורי חדש שיספר את סיפור השואה באמצעים מודרניים המאפשרים להעצים את החוויה ולמשוך יותר קהל.

המבנה החדש והמרשים עוצב על ידי משרד האדריכלים הירושלמי בראשותו של משה ספדי, וחברת ברקאי נבחרה לטפל במערכות המולטימדיה המתקדמות, ביניהן:

• 130 ערוצי וידיאו המנוגנים באופן מתואם ומסונכרן ביניהם לכמות דומה של צגים ומקרנים בגדלים ומסוגים שונים
• ערוצי וידיאו המנוגנים ממערכות ניגון דיגיטליות מבוססות נגנים עם כרטיסי Flash Card שמאפשרים פעולה רצופה לאורך שנים
• הקמת מרכז שליטה ובקרה מרכזי השולט על כל המערכות. אלה מפוזרות ב-5 מוקדים של חדרי ציוד הקשורים ביניהם ברשת תקשורת אחת . המערכות מאפשרות ניטור מצב האמצעים השונים, באמצעות מערכת ניהול RoomView™ של חברת Crestron מארה"ב, כולל גישה מרחוק לשם ניהול מעקבהשרות והתחזוקה

אתגרים רבים עמדו בפני הצוות שלנו בפרויקט יד ושם, ביניהם:

• סטנדרט הצרכים הקפדניים מן המערכות
• יכולת השליטה המרכזית מחד והביזור הנדרש מאידך, על מנת לצמצם ככל הניתן בעיה של נקודת כשל מרכזית אחת
• הדרישה לעבודה משותפת עם חברה זרה מחו"ל בשל חוסר ההתנסות עד לאותה עת של כל חברה ישראלית בביצוע פרויקט בהיקף שכזה
• לוחות הזמנים: קוצץ מ-18 חודשים לכ-8 חודשים בלבד. מאחר שעשרות ראשי מדינה, ראשי ארגונים עולמיים, שרים ושועי עולם הוזמנו לאירוע הפתיחה לא הייתה כל אפשרות לדחייה בלוחות הזמנים.

הלחצים היו עצומים. העבודה נעשתה במקביל משני עברי האוקיאנוס, הן על ידי צוותי חברת ברקאי ברמת-גן ובירושלים באתר הפרויקט, והן על ידי צוות תכנון וניהול פרויקט של חברת AV-Washington בארה"ב שנבחרה כשותף הזר לביצוע העבודה.

בפועל, נדרשה עבודה רצופה ומאומצת של צוות גדול אנשי התקנות, טכנאי הפעלה, מתכנתים ומספר אנשי ניהול התקנות ופרויקט שיעבדו במקביל, והכול בעבודה רצופה סביב השעון של 24 שעות ביממה שהביאה להשלמה של הפרויקט במועד וברמה המצופים.

בחודש מרץ 2004 נפתח יד ושם החדש, שמושך כמויות מבקרים רבות לאין ערוך מאלו שנרשמו במוזיאון הקודם.

כיום,למעלה מ-5 שנים אחרי, כל המערכות המתפקדות ופועלות ברציפות וללא כל תקלות משביתות.

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
•  

• קודם